״זה ממש קשוח לגדל ילד רגיש מאוד…״

מאז שאני מאמנת הורים, אם הייתי מקבלת שקל על כל פעם ששמעתי את המשפט הזה. על כל פעם שחשבתי אותו בעצמי. על כל פעם שקראתי אותו דרך מחקרים או פוסטים של אנשי מקצוע. הייתי מאוד עשירה. וגם היום, כששמעתי מתאמנת חדשה אומרת את זה אחרי שיח על האמהות והרצון להצליח אמרתי לה תודה. תודה שהיא מוכנה להודות בזה. לתת לזה מקום. לנרמל גם עבורי את התחושה הזו. שאנחנו חוות יחד.

אני לא אשקר. גם לי זה קשה. בעיקר כי קיים אצלי קשר בין ההתנהגות של הילדה שלי לתחושה שלי כאמא. כאילו יש משוואה שלא בחרתי בראש שלי שאומרת שאם היא לא בטוב זה בהכרח באשמתי. שההגדרה שלי עבור עצמי לאמהות טובה מגיעה בקשר ישיר לרמת המנוחה הרגשית שלה. ואפילו שאני כבר מכירה את המשוואה הזו מקרוב ויודעת שאין בה שום הגיון בריא אני נופלת לשם שוב ושוב. שוכחת שעבור הרגישים מאוד שלנו העולם הזה פשוט מציף ואת ההצפה הזו הם מוציאים במרחב הבטוח. מבקשים שנראה. שנדע. מבקשים עזרה.

בתחושתי הקושי הכי גדול בגידול ילד רגיש יותר הוא חוסר בנוכחות. זה או שאנחנו מתקשים להתנתק רגשית מהחוויה האישית שלנו או שאנחנו פשוט בורחים ממנה. לכאן או לכאן אנחנו לא פנויים רגשית עבור הילדים שלנו.

״כאב הוא בלתי נמנע, סבל הוא בחירה״ ציטוט שאני לא יודעת להצביע על המקור אבל מלווה אותי שוב ושוב. אנחנו נרגיש כאב. במיוחד כשהקטנים שלנו כואבים אבל על חווית הסבל בגידול של הילדים שלנו אנחנו יכולים לקחת אחריות. להתחיל ללמוד אותם. כמו שלומדים על צמח- איזה סביבה הוא צריך, איזה דשן, כמה מים, כמה שמש. לאט לאט ללמוד אותם כדי לאפשר להם לממש את הפוטנציאל האמיתי שלהם. ולצד זה, ללמוד אותנו, את הטריגרים הרגשיים, את המשאבים שקיימים לרשותינו בגידול שלהם, את הידע ההתפתחותי שיכול לעזור, את הכתף התומכת שאנחנו צריכים.

לפעמים אני מרגישה שהמתנה הכי גדולה בילדים הרגישים שלנו היא שהם מחייבים אותנו לחיות בהנאה. את הקושי והאתגרים הם יביאו אנחנו צריכים לוודא שזה נוחת על קרקע חזקה ויציבה מלאת אהבה ושמחה. והחתירה לשם בהכרח מחייבת אותנו להתחבר לעצמנו ולדאוג לנו. ואז, ברגע הסוער הבא שלהם אנחנו נהיה מלאי אנרגיה וכוחות להיות עבורם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אני הילה לי לוזון-בדירי

מלווה אמהות ומשפחות במסע ההורות שלהם

בשנים האחרונות אני לומדת במכון נויפלד את הגישה ההתפתחותית-היקשרותית ועוקבת אחרי המחקר על רגישות גבוהה בארה״ב ואירופה. 

מסע ההורות האישי שלי חייב אותי להתקלף משכבות שסחבתי שנים, למצוא את העוצמות שבי והשקט שלי כדי שאוכל להיות קרקע יציבה עבור אורי. ואני עדיין הולכת בדרך הזו יום יום.

הצטרפו לניוזלטר החדש!

מרתק אותך? הנה עוד...